פסק-דין בתיק ת"א 57350/05

הבקשה שלפני עניינה סילוק על הסף. יסודה הוא בטענה כי צו עיקול זמני פקע, לפי שלא הומצא במועד לנתבעים ועל כן אין תקומה לתובענה לאישור העיקול.

תמצית ההליכים

1.       המשיבה, היא התובעת, הגישה תובענה לאישור עיקול זמני. על פי הנטען בתובענה, הגישה היא, ביום 20.10.05, תביעה נגד אפרתי חיים תעשיות (1986) בע"מ ונגד חיים אפרתי (להלן: הנתבעים), בה עתרה לחייבם בתשלום של 290,000 ש"ח לערך (ת"א (ת"א) 52631/05). בגדרי תובענתה, עתרה המשיבה להטלת עיקולים זמניים על נכסים, זכויות וכספים של הנתבעים, המוחזקים בידי המבקשות (ואחרים). הבקשה הוגשה ביום 20.10.05 ונענתה בו-ביום (בש"א (ת"א) 179463/05).

(א) צו העיקול הזמני הומצא למבקשת 1 ביום 27.10.05 (ע"י הנחת הכתב במשרדיה). ביום 13.11.05 הודיעה המבקשת 1 כי אין היא מחזיקה בכספים או בזכויות של הנתבעים. המשיבה סבורה כי ההודעה אינה נכונה ומכאן התובענה דנן לאישור העיקול כלפי המבקשת 1.

(ב) צו העיקול הזמני הומצא למבקשות 2 - 5 ביום 30.10.05, באמצעות הדבקת הכתב במען מגוריו של מנהלן, חיים אפרתי, בקריית אונו, לאחר 3 ביקורים. זאת, חלף המצאת הכתב במעניהן של המבקשות 2 - 5 (הטעם לכך לא נתבאר ודומה כי הוא אינו רלבנטי להכרעה). המבקשות 2 - 5 לא הגיבו ולא הודיעו אם מחזיקות הן בנכסי הנתבע 2 (חיים אפרתי) ומכאן התובענה כלפיהן.

2.       המבקשות הגישו כתב הגנה כלפי התובענה. טענתם הראשית הייתה כי צו העיקול פקע, לפי שלא הומצא לנתבעים במועד. בנוסף, העלו הן טענות דיוניות שונות, שאין זה המקום להידרש אליהן. לגוף התובענה, כפרו המבקשות בכך שהן מחזיקות נכסים של הנתבעים.

3.       המשיבה הגישה כתב תשובה, בו טענה כי המצאת צו העיקול הזמני נעשתה במועד ועל כן העיקול לא פקע. היא התייחסה לטענות הנוספות שהעלו המבקשות בכתב הגנתן, אך אין צורך בפירוט הטענות במסגרת הנוכחית.

הבקשה לסילוק על הסף

עמדת המבקשות

4.       המבקשות עותרות לסילוק התובענה על הסף. באמתחתן טענות אחדות. אין צורך להיזקק לפירוט טענות המבקשות, למעט טענתה המרכזית בעניין פקיעת צו העיקול. צו העיקול פקע, לטענת המבקשות, מטעמים אחדים:

                                 א.         הוא הומצא לנתבעים רק בחלוף 10 ימים מהיום בו ניתן;

                                 ב.         לצו העיקול שהומצא, לא צורף כתב הערבות;

                                  ג.          הודעות העיקול מתייחסות לכאורה לנכסי נתבע אולם לא בוצעה כל המצאה של מסמכי העיקול, לנתבע עצמו;

                                  ד.         ההדבקה בכתובתו של מנהל הנתבעת (אשר על נכסיה הוטלו העיקולים) אינה מהווה המצאה כדין לנתבעת עצמה.

עמדת המשיבה

5.       המשיבה טוענת כי המבקשות לא הגישו בקשה לדחיית התביעה ו/או מחיקתה על הסף. לטיעוניהן לא צורף תצהיר. מטעמים אלו יש לדחות את טיעוניהן על הסף. לחילופין, לעניין הטענה בדבר פקיעת העיקול, משיבה המשיבה כי צו העיקול נגד הנתבעים, ניתן ביום 20.10.05 (יום ה'). ההודעה על מתן צו העיקול נשלחה למשיבה רק ביום 23.10.05 (יום א'). הערבות והעירבון שנקבעו כתנאי להוצאת צווי העיקול, הופקדו ביום המחרת, קרי: 24.10.05 (יום ב'). ביום זה, צו העיקול נכנס לתוקפו. על-פי הוראות צו העיקול, יש לבצע מסירה של הצו תוך 3 ימי עבודה של מזכירות בית המשפט, לא כולל יום מתן הצו. הואיל ויום 24.10.05 (יום ג') הוא יום חג, הרי שלושת ימי העבודה הם 27.10.05 - 26 (ימים ד'-ה') ויום 30.10.05 (יום א'). לאור האמור, מסירת צו העיקול לנתבעים ביום 30.10.05, הייתה במועד.

דיון

6.       חלק לא מבוטל מטענות המבקשות, מעלה סוגיות של עובדה, הטעונות הכרעה. כך, למשל, לגבי אי-צירופם של מסמכים כאלה ואחרים להודעה למחזיק או ביחס להמצאה למבקשות 2 - 5 במען מנהלן ולא במענן-שלהן. אפילו היו הטענות נתמכות בתצהיר - ואין הדבר כך - לא היה מקום להכריע בהן במסגרת דנן. בקשה לסילוק על הסף מניחה מראש כי כל האמור בתובענה אמת הוא וחרף כך - לא תהא תקומה לתובענה. זו ההנחה ממנה אצא בהכרעתי זו. לעומת טענות עובדה שהועלו, בהן אין לפסוק כאמור, ניתן להכריע במסגרת הנוכחית בשאלות של משפט, לגביהן אין כל צורך בהבאת ראיות. כזו היא השאלה אם פקע צו העיקול הזמני לפי שלא הומצא במועד. כך גם לגבי השאלה אם נכללו בכתב התשובה נימוקי תביעה חדשים (בניגוד למותר), או שמא אין בנטען אלא משום תשובה (מותרת) לאמור בכתב ההגנה. אדון בשאלה הראשונה בלבד, שכן היא החותכת את גורל ההליך לשבט.

מועד פקיעת צו העיקול

7.       השאלה הקרדינלית היא האם פקע צו העיקול הזמני מחמת אי המצאתו לידי הנתבעים במועד. לגישת המבקשות נדרשה המצאת הצו תוך 3 ימי עבודה של המזכירות לאחר יום מתן הצו, ללא קשר לשאלה אם הופקדו הבטוחות שהיוו תנאי לכניסת הצו לתוקף, אם לאו. מנגד, סבורה המשיבה כי מניין 3 הימים, צריך שיימנה מיום כניסת צו העיקול לתוקף, קרי: לאחר המצאת הבטוחות שנקבעו בצו כתנאי לכניסתו לתוקף, ולא מיום מתן הצו.